עשרת ימי תשובה ה'תשעג

נתחיל את השנה עם דברים יפים ששמנו לב אליהם:

רמב"ם כותב בהלכות תעניות פרק ג'
"…אבל בשאר התעניות, אין עברות (עוברות) ומניקות מתענות; ואף על פי שאינן מתענות, אין מענגין עצמן בפנוקין…"

לשון פשוט מקסימה…"אין מענגין עצמן בפנוקין".

השפה של הרמב"ם נשמעת כמעט מודרנית – ומדוע? הרמב"ם בדר"כ העדיף את העברית על פני הארמית. פה יש דוגמא למקרה שהניסוח הארמי נשאר דווקא. המילה הנכונה בעברית היא "תפנוק" וברבים "תפנוקים". (כמו תעלול-תעלולים ולא עילול – עילולים). אפשר להשתמש בצורה היחידה "פינוק" אבל רק בתור תיאור תחושה או מצב קיים (כמו "עיטוש" וכו'). "פינוקים" זה פשוט לא תקני. ואיך בכל זאת אנחנו אומרים זאת?  הבלשן רוביק רוזנטל מסביר פה.

מעניין לציין גם את האמור במסכת חגיגה דף ד' ע"א שם כתוב שמי שאינו יכול לעלות ברגליו פטור מעלייה להר הבית בחג הסוכות. ועל מי מדובר? אומרת הגמרא: "מפנקי", ורש"י שם: "שאין הולכין בלא מנעל". כנראה "פינוק" בארמית הכוונה היא לאסטניסטיות מסויימת, אנשים שאינם מסוגלים לילך יחפים.