נדר עם ערך

יש יחס אמביוולנטי של חז"ל על נדרים. מצד אחד הם מגנים את מי שנודר, מצד שני הוא משבחים את מי שנדר את ערכו למקדש ושילם. איך אפשר לתרץ?

למען האמת, ליהודי אין ערך. הוא יכול להגיע עד אינסוף. ברגע שהוא נותן לעצמו ערך, הוא מגביל את עצמו, מנמיך את עצמו, הציפיה קטנה ונקבע חסם עליון שאותו אי אפשר לעבור. זה לא נכון. מצד שני, אם היהודי ינסה לקפוץ ישר עד אינסוף הוא לא יגיע. "לא תעלה במעלות על מזבחי". מה עושים? קובעים שלבים. היום אני אגיע עד לערך הזה. הגעתי? יופי! עכשיו ערך חדש. כך אפשר להתקדם באמת. לכן, היהודי צריך לדעת שלמעשה אין גבול, אך הדרך להגיע למעלה היא ע"י קביעת הערך.

בדרך זה מספרים על האצן האמריקאי ששבר את מחסום 4 הדקות למייל. באותו תקופה כולם היו בטוחים, כולל מדענים, שבן אדם לא יכול לרוץ מייל בפחות מ4 דקות. האצן הראשון הצליח לעשות זאת בשנת 56. מה שמעניין שבאותה שנה אחריו הצליחו עוד עשרות אצנים גם לשבור את השיא. כששאלו אותו איך הוא עשה את זה הוא אמר: פשוט דמינתי את עצמי עובר בהתחלה את ה4 דקות, ואז את ה3:59 וכו'. קביעת הגבול הזאת הגבילה את האנושות כולה – אבל מספיק בן אדם אחד שיודע שהגבול נועד כדי לעבור אותו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: