רחמנא שרירא בעיא

למה ה' לא רצה במנחתו של קין?

הקב"ה רוצה שרירים. רוצה מאמץ. המגמה של המצוות היא שינוי הטבע, הגבלת המאכלים והפעולות, ומעשים אקטיביים.

גם בקורבנות, זה לא חוכמה להביא משהו מהמוכן. פעם אחת שתלת עץ ומאז אתה רק אוסף את הפירות. אבל מה באמת עשית? אם היית מוצא פר שירביע את הפרה, מגדל את הבהמה הנולדת, מאכיל אותה, לוקח אותה לוטרינר, נקשר אליה, ובסוף מקריב אותה – איזה מאמץ, איזה דרך עד להבאת הקורבן. אם היית זורה חיטים, משקה, קוצר, קולה, מסנן, גורס, מנפה, טוחן, אופה עד למנחת תנור, או אם הייתה דש את הזיתים לשמן בבית הבד או מתסיס ענבים עד ליין, זה קורבן לראוי – ואכן זה סוג הדברים שהקריבו במקדש.

התורה אסרה להקריב דבש. הסיבה היא שדבש לא דורש ממך מאמץ. הלכת והקרבת. גם פירות נקראות דבש (כמו תמר). מה אתה עשית בשביל הקב"ה? הפרי יפה, אבל רחמנא שרירא בעיא. וקין הביא מפרי האדמה.

(ע"פ משך חכמה, פרשת בראשית)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: